במקרים רבים ישנו בילבול בין שווי חברה לשווי המניות המוחזקות בחברה. בחברות רבות אין אנו נדרשים לבחון שווי חברה, אלא את שווי חלקו של אחד הצדדים בחברה. טעות נפוצה היא חלוקה פשוטה של שווי החברה במספר המניות בה והכפלה בחלקו היחסי של הגורם הנבחן. בדרך זו נוצרים עיוותים שונים, לדוגמא באם המניות לא זהות, או אם ישנם תנאים מגבילים וכדומה.
פרמיית שליטה מסמלת את יכולתו של בעל מניות להכווין את התאגיד. ערך מניותיו של מי שיכול להשפיע על קבלת החלטות בחברה גבוה בערכן היחסי על אלו של מי שיש לו החזקת מיעוט בחברה.
פרמיית השליטה אינה נבחנת רק ביחס לאלו שבבעלותם למעלה מ - 50% ממניות החברה, אלא ביחס למי שיש ביכולתו להכווין את התאגיד. בתאגידים כדוגמת קוקה-קולה, אפל ותאגידים גדולים נוספים, מספיקה החזקה של אחוזים בודדים על מנת לקבל החלטות ולכוון את עסקי התאגיד.
בהתאם, פרמיית השליטה מיוחסת לגורם אשר לו החזקה קטנה ממחצית מניות החברה. לצורך בחינת הבעלות בפרמיית השליטה יש לבחון את מספר הדירקטורים שניתן למנות, את פיזור יתר בעלי המניות, היכולת לחלוקת דיבידנדים וכדומה. מי שיש ביכולתו להשפיע על אלו הוא בעל השליטה בפועל.
במחקר על עסקאות פרמיית שליטה בישראל בשנים 1990-2000, נמצא כי פרמיית השליטה הממוצעת גבוהה מהממוצע המקביל ב-39 ארצות נוספות שנבדקו, כאשר ממוצע פרמיית השליטה בישראל היה בגובה 27% בהשוואה לכ-14% ממוצע עולמי של הארצות שנבדקו.
לאחר רפורמות אשר התמקדו בחיזוק המשטר התאגידי, נראה שהיכולות להכווין את עסקי התאגיד הצטמצמו
בישראל בחברות הציבוריות. במחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב נמצא כי נכון לשנים 2006-2014 ממוצע פרמיית השליטה בישראל על פי חברות הנמצאות ב"מדד תל אביב מאגר" הינו בגובה 4.6% בלבד, בעוד שב-5 מתוך 13 העסקאות שנבחנו, פרמיית שליטה היתה שלילית.
חשוב לציין כי בעוד שמחקרים אלו נעשו על חברות ציבוריות, בחברות פרטיות שיעור גובה פרמיית השליטה יכול להגיע עד 30% ויותר משווי המניות בשוק. קשה למדוד במדויק נתונים אלו עקב אי זמינותם.
בכל מקרה ומכיוון שמחקרים אלו התמקדו בפרמיות שליטה בחברות ציבוריות בלבד, כאשר בוחנים שווי של אחזקה במניות, יש לבחון האם ישנה החזקה מהותית במניות החברה, שכן אם כך הדבר יש לבחון ולהוסיף פרמיית שליטה בהתאם.
אסף דקל
אנליסט
C-Value Business consulting Ltd.
מגדל אמות אטריום, זאב זבוטינסקי 2 רמת גם קומה 18, T: 03-7653333